חזון

כשאישה נזכרת שהיא אהבה – העולם כולו משתנה.

התהליך שאת עוברת הוא לא רק ריפוי אישי – הוא תדר שמשפיע על כל מקום שאת נוכחת בו.
כשאת לומדת לאהוב את עצמך באמת – את מרפאה את מערכות היחסים שלך.
כשאת מתמסרת ליצירה ולתשוקה שלך – את מדליקה השראה אצל אחרות.
כשאת נוכחת – את הופכת למרחב של ביטחון, רכות ואמת.

החזון שלי הוא ליצור קהילה של נשים שנזכרות בעצמן כאהבה – ויוצרות יחד עולם שפועל מתוך חיבור, אמת ואומץ.
דרך הריפוי של היחסים שלך עם עצמך, עם אחרים ועם העולם – את הופכת לחלק מתנועה עמוקה של חיים חדשים.
תנועה של מנהיגות מחוברת לב.

וזה בדיוק הריפוי שהעולם שלנו מבקש עכשיו.

קהילה

את מוזמנת להצטרף לקהילה פועמת של נשים הלומדות ומתרגלות אומנויות אהבה והתמסרות.
לקבל תמיכה, מילים טובות, חיבוק אוהב – ובעיקר, להיות חלק משבט נשים שצועדות יחד בדרך האהבה.
יש לך מקום.

במרחב הזה תוכלי לנשום לרווחה, להניח את המסכות, ולהיות בדיוק כפי שאת – בלי להסביר, בלי להתנצל.
אנחנו נפגשות כדי להיזכר יחד. כדי לרקוד, לכתוב, להתפלל, לצחוק ולבכות.
זו קהילה שמחזיקה אותך ברגעים של התרחבות וגם ברגעים של שבירות.
שבה כל אישה היא מראה, וכל מפגש הוא הזמנה להתקרב – אל עצמך, אל אחרות, ואל החיים באהבה.

יצירה

את האומנית של חייך.
 יצירה היא דרך לפגוש את עצמך באמת.
במרחב שלנו - ריקוד, כתיבה, קול ומוזיקה הם לא רק אומנויות – הם שפות של הלב.
אמצעים דרכם את יכולה להתבטא, לשחרר, להיזכר ולהתחבר.
כשאת נעה – הגוף מדבר.
כשאת כותבת – הנשמה נפתחת.
כשאת שרה – הלב נושם אהבה.
לתת לאהבה לעבור דרכנו – חיה, פראית, פועמת.